סיכומיישן טרומי

 

* עוד חודש יומולדת, וכתמיד, סיכום ביניים פנימי.  בחמש השנים האחרונות הייתי בסימן של התעמקות ברעיונות דתיים ובפרט, היהדות. גיליתי כי אני מוצאת את עצמי ביהדות, ומצליחה לחבר את החוויות שחוויתי קודם, בגילאי 24-26  וכן 17-20, עם מערכת המונחים שלה.  היה לי מזל עצום שנפלתי בדיוק על הרב המתאים לי. רב גדול, עלוי, עם אהבת חיים, הומור וגמישות מחשבתית שאפשרה לי לצמוח באמת ולשאול (לרוב את עצמי) כל שאלה, לנהל דיון מאורגן בדרך לתשובה,  ובו בזמן להרגיש בטוחה ומחוברת לכלל. גיליתי איך אפשר לצמוח מהיות אני, למרות נטייתי הטבעית להתבונן במציאות מבעד לעיניים שאולות. למדתי איך להפוך את הזיקיוּת לכוח מוגדר ולא חולשה מטושטשת.  אחד השיעורים שנזכרו אצלי כנקודת ציון גדולה  זוהי תורה ס"ד של רבי נחמן, מתוך ליקוטי מוהר"ן. הרב שלי לימד את התורה ואת הרעיונות באותה דרך שמלמד תמיד, בשיטתיות וסדר, בבהירות ובזרימה חיונית.  תורה זו היא אחת המיסטיות ביותר, הכמוסות, אולי המעורפלות. עיסוקה הוא הפוסטמודרניזם.  זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שהרגשתי את התכנים והחשמל המדוייק, בעיקר מגיל 24,  שבים דרך מילותיו של אדם אחר, במקרה זה הרב נחמן מברסלב.  אני לעולם לא אשכח את זה. המשכתי ללמוד את ליקוטי מוהר"ן עם הרב שלי, זו תמיד חוויה גדולה וחזקה. לא משנה באיזה מצב אני נגשת, אחרי השיעור אני עולה מעלה, מלאה כוח חיים.  הדבר קורה וקרה לי גם עם שלל התכנים  שלמדתי, בעיקר משנה כמובן. גם הרמב"ם.  ובכל זאת המפגש הכפול של תכני התורה (תורת משה) דרך ליקוטי מוהר"ן, כל זאת מפיו של הרב שלי,  זו החוויה הרוחנית המשמעותית ביותר, החוויה שמנציחה את האור.  חוויה ששומרת את אור האמונה שלי דולק כל הזמן, גם כשחשוך מאוד בחוץ.  לצד זה הבנתי על עצמי שלא אוכל להתחבר באמת ולאהוב את האל (הא???), ללא מידה רצינית של ספק, של אתאיזם. של שחרור.  את התכנים העמוקים באמת של האמונה אי אפשר לומר, האמיתות נמצאות מעבר לדיבור.  יש תהום גדולה בפנים ואני שומרת עליה מכל משמר, מבינה אט אט שבתהום הזו גנוזים הכח והאור הגדולים ביותר. האתאיזם מעודד התנגשות או התקרבות למקום הזה, ולכן הוא חשוב ונחוץ. עד היום אני במידה מסוימת מאמינה ומידה מסויימת לא כל כך. יש לי ספקות ותמיד יישארו כנראה.  כל עוד המציאות היא פוסט נבואית.   אנשים מסויימים נפגשים ברעיונות דתיים וחווים זעזוע.   אצלי זה הפוך; חוויתי זעזוע והפגישה ברעיונות דתיים אפשרה לי להבין. האם הזעזעוע היה מאורע מסויים? כן ולא.  היה משהו מסויים מגיל 24 שיצר קטליזטור, אבל הוא זירז דברים שהתרחשו לפני. היהדות נתנה כלים אמיתיים לחקור ולשאול שאלות,  להתקדם בתשובות ולבחון אותן ואת עצמי.  מי שמפסיקות לו השאלות צריך לשאול את עצמו אם הוא בכלל מאמין, ובמי הוא מאמין. 

* אני יותר מדי אוהבת את הכלבלב שלי, מישו.  הכי אני אוהבת לשכב על המיטה או הספה עם ספר/מחשב והוא בא להתכרבל למרגלותיי… הוא פשוט כל כך מקסים ומתוק שאני מרגישה שלא זקוקה לדבר.  

 

   
     

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s