מחשבות בממד פוליטי

 

יש רגש פטאליסטי שנלווה למחשבותנו בממד הפוליטי. לא רק בישראל, כמקום מאוד פוליטי ו"חם", גם במדינות מערביות רגועות יותר. ובעיקר במדינות מוכות ,המתמודדות עם קשיים משמעותיים. מה מקור הרגש הזה? התחושה שבמאקרו, ברמת הכלל, יש הרבה פחות חירות.  תהליכים גדולים מתרחשים להם בלי שמישהו, פנים, יעמדו מאחורי התהליך ויתנו את הדין. הם פשוט מתרחשים ממניעים כלכליים דמוגרפיים וכו וכו אלו או אחרים. כמעט כמו מערכת מכאנית.  לפעמים, בעיקר בעתות משבר, דמות זו או אחרת של מנהיג או מנהיגה מתגלים ואז קל לאנשים להשליך עליו הכל, לטוב ולרע. הדבר בלט במיוחד בתקופת מלחמת העולם ודמויות מסוימיות כמו צ'רצ'יל, היטלר, סטאלין, מוסליני, ורוזוולט יצגו צבירים של מאות מליוני אנשים.   זה קרה גם בתקופה שבה מדינות אירופה נוהלו בידי מלכים ומלכות.  אבל אם מתחקים אחרי התמורות של מדינות כאלה באופן יסודי, רואים שהתמונה מורכבת מאד. השליט הגדול לא מכתיב באמת את מהלכה של ארצו.  הוא משפיע, כן. לא מחליט.   שתי שאלות עולות: מאין נובע רצוננו שפנים מסויימות יעמדו מאחורי התהליך?  מי בעצם מכתיב את תהליכי המאקרו? 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s