– אני מסתכלת על כותבים (כאלה שעוסקים בכתיבה כמקצוע), הם מטביעים חותם דרך כשרונם ולא מפסיקים לכתוב. אני חושבת שעל אף שההצלחה חשובה, אולי יותר מכל דבר אחר, אך מה שאני רוצה זה לכתוב בצורה מגוונת וכללית דיו, להצליח להכנס לכמות גדולה של נפשות, מצבים, מקומות וזמנים, עד שקולי לא יורגש; לא יהיה לקול הכותב שלי "טעם" מסויים, הוא יהיה כמו אד, עשן מתפוגג רגע אחרי שמבחינים בו, אם מבחינים.  הנפשות חשובות לי יותר מהכתיבה. המצבים האנושיים בהם אני נתקלת, הן בחיים והן במחשבותיי, התנועה בזמן ובמרחב.  הרוחות בהן נתקלים מפרשי הספינה שלי, מנווטת בין גלי הים בדרכה לבצר הרוח.  והרי אני עוד דמות בספרו של אלוהים, ויש לו חוש הומור הרבה יותר מוצלח משלי.  אז ברצוני לקיים דיאלוג קרוב כמה שאפשר עם הספור שלו, האולטימטיבי. מותר להשתש בדמיון אבל לא באופן מוגזם.  צריך לדבר עם החיים, עם האנשים הקיימים.  הדמיון תפקידו לבלבל ולסייע להתרחקות על מנת להתבונן יותר טוב.  הוא לא אמור להחליף את הלב ואת העיניים. והעיניים תמיד מביטות לאנשים. 

 

– שיטות העבודה שלי הן מהגרועות ביותר. אני מעדיפה לעבוד במקביל על כמה דברים, רצוי 5 או 6, ואני יכולה להתחיל משהו ממש מוצלח, לוודא מול אחרים שהוא עובד מעולה, ואז לעזוב אותו לשלוש שנים.  

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s