להיפגש עם אינסוף

 

כשהייתי נערה
חוויתי את המדע בצורה רומנטית. בגיל 13.5 קראתי את "קצור תולדות הזמן"
של הפיסיקאי הסלבריטאי הוקינג , ואז את  "עולם רדוף שדים" של
האסטרונום קארל סייגן.  שניהם הותירו בי חותם. הרגשתי, בלילות בהם
הייתי הופכת את הדפים באצבעותיי הילדותיות, שאני נפגשת עם האינסוף.  בחלקו
האחרון של הספר, בעל השם השירי"קונוס האור",  ירדה ממני דמעה. הייתי עצובה עם
סיום הספר בתחושה הזו, לה היו שותפים מליונים ברחבי העולם שרכשו את הספר, שהסודות
הגדולים ביותר נפתחו בפניי. בניגוד לכישוף ועולם הקסמים של "הארי פוטר"
, המדע כרוך בעבודה קשה, סיסטמטית. זוהי מערכת שמפרנסת תלמידי מחקר ומדענים
ומעבדות ברחבי העולם.  לפעמים יש פירות, תוצאות. לפעמים לא. זה תלוי בכישרון
שלך, במימון, בפוליטיקה, בקבוצה בה אתה עובד ובעוד אלף ואחד פרמטרים. בסופו של דבר
אחרי שהשלמתי תואר מתקדם בתחום, החלטתי שלא להמשיך בזה. לא הרגשתי שהגעתי הביתה.  כמדומני גם המחקר בפיסיקה תיאורטית (ובפרט בקוסמולוגיה ואסטרופיסיקה ) לא נמצא בדיוק
באותו מקום כשהייה בשעה שהספר פורסם. אני בטוחה שיש המוני מחקרים מרתקים ופורצי
דרך, אבל לכל תחום יש תקופה, "תקופת הזהב" אם נרצה, שבה מצטברות תגליות
מסוימות המזניקות אותו, את חוקריו, ואת האנושות כולה, לשיאים אחרים.  זה קרה
בסוף המאה התשע עשרה ועד אמצע המאה העשרים לפיסיקה.  אינני יודעת אם היום
המצב בתחום דומה או מקביל לאותה תקופה.  משיחה שערכתי עם אסטרופיסיקאי (ידיד של אבי),
פרופ' באונ העברית ועמית של פרופ' יעקוב בקנשטיין ז"ל שנפטר השנה,  נראה
שיש מחקרים רבים והתקדמות, אך זו האטה ביחס לתקופת הזהב. אבל, ציין
אותו פיסיקאי, תרומתו של פרופ' בקנשטיין גבוהה כזו של הוקינג. לא כך יחסי
הציבור שלו.  בתחומים אזוטריים (במובן שרק עשרה עשרים אנשים בעולם יכולים
להבין את עבודתם) חשובים יחסי הציבור.  התנהלותו של הוקינג בעשור האחרון כללה הטפה
לאתאיזם וחבירה לעוד מדען פופולרי נודע, פרופ' ריצ'רד דוקינס, ויסוד "התנועה
להגנת האתאיזם בבריטניה".  פרופ' בקנשטיין היה כל ימיו אדם דתי וחובש
כיפה.  כך או אחרת, פיסיקאי דתי מחשב
חישובים כמו פיסיקאי אתאיסט.

 

בחמש השנים האחרונות הרהרתי רבות בתופעת
הנבואה. זו תופעה שכרגע לא מתקיימת בעולם ויש אנשים שלא מאמינים כי אי פעם התקיימה
(בניגוד לפיסיקה התיאורטית וקביעותיה המצוטטות בתקשורת הפופולרית כאמיתות מוחלטת, עניין שמעולם לא השלמתי אתו).  הערגה לדבר עם האל דחפה אותי להעמיק עוד את
ידיעותיי ביהדות ולקבל חלק מהנחותיה ומגבלותיה.  אולי זו דרך לנסות להיפגש עם האינסוף? יותר מכל,
היהדות אפשרה לי לחייב את החיים.  מעניין
לציין את עיסוקו הממושך של מייסד המדע המודרני, ואולי גדול הפיסיקאים, אייזק ניוטון,
באיזוטריה ותורת הקבלה. בשלב מסוים החל מתכחש לנצרות וקבל, במובנים רבים, את
עקרונות מהיהדות כ"בן נוח" (אדם הממלא שבע מצוות בסיסיות בהן התחייבו כל
אומות העולם).   מדוע זה מעניין?  אולי כי זה מראה שציר הידע (מהו המדע? חכמה
וידע)  לא יכול להחליף את ציר הקדושה
והרוח.  כשזה בא מגדול המדענים והחושבים,
או מאדם פשוט כמוני.  אני חושבת שהסיבה
העמוקה להתכחשותו של ניוטון לנצרות וקבלתו את צורת ההסתכלות היהודית אמונית נובעת
מרצונו לקחת חלק בתופעת הנבואה.  תופעה זו
מזוהה עם עם ישראל ומצויה במסורת של עם ישראל. 
ניוטון עסק באזוטריקה והצליח לחשב את מועד השמדת יהודי אירופה, השואה,
שהתרחשה מאות שנים אחריו.  ניוטון היה אולי
האדם החכם ביותר בדורו. הוא לא היה נביא, אבל נראה שזיהה את הנבואה כמשהו שחסר
בתרבות ממנה הגיע. הוא הסווה את דעותיו והמשיך לשמש נשיא ה"טריניטי קולג'
" באונ' קיימברידג'. אמנם, בתקופתו כבר לא היו תולים אדם בשל אמונתו הדתית,
אבל סיכוי גבוה שהיה מאבד את משרתו.  

 

הים? הים הוא אינסוף, אבל משהו בו , שוליו
התכולים, שמזמין לנו.  הים טמון בחובו סודות
וערפול.  הים תמיד צונן, כהה ומסתיר. אני אוהבת
להביט בו. פעם הכרתי מישהו שהייתה לו דרך מעניינת להעביר את יום כפור.  כמה שעות לפני כניסת הצום, היה לוקח את
המכונית, משאיר את אשתו והילדים בבית, ונוסע לאחד החופים הנידחים בארץ.  אי אפשר היה להגיע לשם אלא עם ג'יפ. הוא היה
חונה לא רחוק מהמים, יוצא ומקים לו אוהל קטן על החול ליד המים. הוא היה מתיישב שם
ומעביר את כל יום כפור כך, בוהה בים, נפגש עם האינסוף.  

 

6 מחשבות על “להיפגש עם אינסוף

    •  לא דיברתי עם אלוהים 🙂  דיברתי אליו, לא איתו.  לרגעים חשתי משהו שאפשר לציין כ"רוח הקודש" , אך אין לזה משמעות רצינית בהשוואה לתופעת הנבואה כמובן.  מי ייתן ואזכה לכך ושהדור כולו יזכה.  ואם המילים הללו חסרות משמעות, לערגה הזו יש משמעות. 

      אהבתי

    • ייתכן שהשירה והספרות העברית והישראלית מורות (אולי) על ראשית שיבת הנבואה. הרב קוק סבר כך.  אחרי הכל, גם ההתיישבות בישראל הייתה תהליך ארוך ורב שלבים. זה לא שבאו והניחו את מגדלי עזריאלי וקניון מלכה במקומם ביום אחד. מי יודע 

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s