קל לקחת את כל החיים שלך ולטוס לתאילנד/וואטאבר לחצי שנה.  מה שקשה זה להחזיק חיים שלמים ולשלב עם רגעי חירות כל כך חזקה שהיא מאיימת לפרק אותך לאלף רסיסים. אני לא יכולה אחרת. לתפקד או ליצור במצב שהכל סביבי לא עובד – זה לא. אני אוהבת סדר וארגון. ואני אוהבת את המעמד שהם מקנים לי.  יש כל כך מעט חירות בעולם הזה, אני צריכה עוד חירות.  חושבת על הסרט הזה, "עיניים עצומות לרווחה" של סטנלי קובריק, שלא יוצא לי מהראש.  ויש טת הסצינה בטירה, כשהגיבור מגיע ורואה את האנשים הכי חזקים ומאורגנים בחברה שלו מתפרקים בטקס, באורגיות האלה.  מה זה בעצם, שליטה או אובדן שליטה?    

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s