שיר עצב שיר

 

באיחור גדול הבנתי את עצמי: אני מעדיפה את השטחי.  וזאת, משום שהוא פשוט. והאמת, היא עצמה פשוטה. ולכן אני נמשכת אחרי השטחי. כמו שאני נמשכת לגבר מסויים בדיוק עכשיו, וזה פשוט מאד ושטחי. כל כולי רצון. אני רוצה בו מאוד ויודעת שאי אפשר. הוא אדם מכובד וחזק ומאד מאד מוכשר וגם תפוס. והוא הוא עצמו ואני אני עצמי ובכל זאת אני רוצה בו בצורה פשוטה. יש בזה חן, ברצון המיני – בלי דיבור ובלי כסות אני רוצה.  כמו שחשבתי, ככל שאני מעמיקה בלימוד המקורות, האמונה היהדות, מסתבר שהכל, אבל באמת הכל בעולם הזה, בעולם הבא, הכל מין, סקס , וואטאבר נקרא לזה לא משנה אבל אותו אני רוצה. לחשוב על הגבר הזה, שומרת על המחשבה באגרוף קפוץ, היא שומרת עלי חזרה, מהאדישות והאפרוריות, התשוקה המינית היא סוד כל כך מתוק, היא הסוד שלי. האם הוא יודע? האם זה משנה?  כשמרגישים אהבה או ערגה לזולת זה מנקה את הנשמה יפה. לממש? עניין אחר. אני תפוסה, והוא כמובן תפוס. אבל במחשבה מותר. אחרי הכל,  בעשרת הדברות נאמר " לא תחמוד אשת רעך", אז אני לא נופלת בקטגוריה. וזה בסדר, לי מותר  השתוקק. אני אישה, מה עוד יש לעשות?

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s