על אדר

 

 קצת על חודש אדר, שהוא חודש היומולדת שלי 🙂  וחלק ממה שהוא אוצר בתוכו – גם לפי היהדות, גם לפי האסטרולוגיה (יש הרבה משותף אבל בסופו של דבר אני הולכת לפי הנתוח של היהדות את המועד). השבת היא פרשת ויקרא, שבת זכור, ואת רוב מה שיש לי להגיד אני אומרת מתוך התבוננות בלבי.

פורים הוא חג מוזר, החג הכי שמח אבל השמחה לא לגמרי ברורה. עם ישראל,בעודו בגלות, נצל מגזירה קשה: גזירת המן. ואז ?  הוא ממשיך לגלות. למה השמחה הרבה?  ולמה משתכרים?  את שורש העניין אפשר למצוא ב: "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".  ואם אדם לא לגמרי מבחין זה אומר שהוא מכיר בדומה ובמשותף, גם בין הברוך וגם בין הארור, וממיס את המחיצות. זו המהות שגם יוצרת את הכאוס, כי אם אין חיצים אין סדר. ובמהות, אין סדר. סדר זו אשליה שלנו. כמו שהבין עמנואל קאנט, הקטגוריות הבסיסיות של הסדר, המרחב והזמן, הן שלנו.  אז למה השמחה? השמחה היא להבין שהמקור לחיים ולטוב, לאור, זה לא רק משהו שמבליח מתוך החשכה, אלא שלמעשה הוא הכל. האור הוא הכל. ואנחנו חיים ובחיים אלו בעולם זה נדמה לנו ההבדלה בין אור לחושך.  קשה מאוד להבין את זה, ואולי מדובר פה בהבנה שהיא יותר רגשית משכלית, אבל כשמבינים שהכל הוא מטוב  – מאוד מאוד קשה להסכים לקבל משפט כזה, כי איך נאמר שהמן הארור והרוצח הוא טוב כמו שמרדכי המבורך והצדיק גם טוב? אבל כשמוכנים לקבל משהו מהאמת הזו, אז פורצת השמחה ואין לה גדרות וחיצים. ואכן, אומרים שדגים מכיל את כל המזלות לפניו, ומכיל את כח האחדות. 

דברתי בפוסט הקודם על הזמן המסויים, האהוב עלי ביותר ביממה, זמן החצי שינה, שבו אני שוכבת ומחכה לישון אך עדיין לא נרדמת.  זמן השינה הנודדת.  נס פורים מתחיל בלילה בו נדדה שנת המלך אחשוורוש. בשינה נעלמים כוחות השכל ועולים כוחות אחרים, לא ברורים ולא מוגדרים מן המחשכים.   וזו השינה של האדם פה בעולמנו היא שיוצרת הסתר (אסתר) 

 

יש הבדל בין השמחה של חג הפורים והשמחה של חג הפסח שמקדים את שבועות. חג הפסח הוא הולדת האומה,  מדבר על יציאת האור מן החושך. עם ישראל נבדל מגלות מצרים ונולד כעם. חג הפורים הקשור במשה רבנו (נולד ומת ב-ז' באדר) מדבר על מציאת האור בכל, גם באור וגם בחושך. למעשה בפסח יש תיאור של תהליך, בירור האור מן החושך, והוא מגיע לשלמות בשבועות עם קבלת התורה. שבועות קשור בדוד המלך (שנולד ומת ב-ו' סיון). 

בפורים יש הבנה שלמעלה בזמן, הבנה שלא קשורה בתהליך אלא בכך:  שהאור מצוי בכל.  אני רוצה להביא פה את מה שכתבתי על ההקבלה בין דוד המלך (שבועות, כהמשך לפסח) ומשה רבנו (פורים). 

 

הדיבור מעצים את הפער בין האדם לבין החיים.  את התהום בין האדם לבין האלוהים שהוא המציאות האולטימטיבית. ובכל זאת, החיים והארציות הם רצונו העצום, המרגש, של אלוהים (זה למעשה מה שאומרת הקבלה, וגם החסידות).  

 

כל אחד מהמנהיגים היה נכון לתקופתו ולמקום בו האל הניח אותו.  משה לא היה איש של מילים, ורצה להיפגש עם האלוהים פנים מול פנים. ואני חושבת, יותר משרצה לדבר עם האלוהים,  רצה להיות קרוב וסמוך אל אהבתו.  דוד המלך רצה –וידע- לדבר עם האל, גם במקומות הכי אפלים בתהומות של התהומות של העולם הזה. היכולת לחוש את החידלון, את התוהו שבעולמנו, מעניקה לאדם את היכולת גם לחוש את הסיפוק שביצירה. מי שיודע שיש עולם תוהו – אינו שרוי בתוכו. הוא עובר לבוהו – בוא הוא, עולם העשייה והיש.  הוא יצר את המילים כגשרים בין התהומות לבין אור האינסוף המקיף אותם. דוד אהב את האל כל כך ובפיו היו המילים הכי יפות, מילות ספר תהילים, שהאל נענה לו ועבר בגשרים ולטף את שערו האדמוני. בפי דויד המלך התהפכו המילים והשתיקות:  "לך דומיה תהילה".  דוד היה מוסיקאי, משה רבנו לא.  משה אמנם חבר את שירת האזינו, אך אין בה בטוי לעצמיותו אלא ענוותו, נעלם כשעם ישראל החל עובר מרעיון למציאות.  דוד המלך נטמן בקבר דוד.   דוד נתפס כנער, ואילו משה כזקן. ולא בכדי.  נשמת ישראל בעצם עוברת מהזהות של משה לדוד.  משה, יותר מכל אדם,  התקרב לאל באהבתו עד שנדמה לו. שהרי, אין לדעת את מקום קבורתו.  במו ידיו יצר את הדבר שהכי נתאווה לו,  הוא הוציא את עם ישראל ממצרים והביאו למרגלות ארץ ישראל; שם, על הר נבו, נסתיימה שליחותו.  

דוד המלך חי בתקופה בה הרוחניות הפוליטית שייצג נבדלה מהרוחניות ה 'דתית', שייצגו הנביאים (אשר שבו והוכיחו אותו על מעשיו).  דוד מייצג את הנבדלות, משה את האחדות. לכן דוד מדבר ומשה שותק. 

 

פורים שמח 🙂

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s