דירה ריקה

 

אני מרגישה שאיבדתי את
התמימות.  זה נשמע טיפשי כשאני אומרת את
הדברים ככה, אבל זו האמת שלי.  איבדתי את היכולת לאהוב בצורה טהורה, מלאה ושלמה. אני מרגישה שזה אבד.  זה
כואב יותר מכל דבר.  יותר כואב
מהתחושה של הכוח או הידיעה שלפעמים מציפות אותי. זה יותר חזק מהכול.  

חלק מסוים מלבי שייך להוא. וחלק אחר מלבי שייך ל-א', המיתולוגי. החלקים האלה שלהם לתמיד. כמו דירות ריקות שבעליהן יכולים לבחור לאכלס או להפקירן. זה שם אותי בכפיפות וחולשה מול אותם אנשים. אהבה של גבר לאישה
היא אחרת. אולי היא אפילו מסוכנת יותר, מי
יודע. לכן לפעמים כואב
לי על כל זה. אבל יש גם חלקים אחרים, של שמחה ותקווה. 
אני לא רוצה שיהיה פער בין אלה ואלה. אני באמת רוצה להרגיש שהכול אחד.  ועכשיו אני דירה ריקה. 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s