פשוט לגעת ברוח

 

אחח החיים, הלונה פארק של אלוהים. או משהו.  דתיים בערגות המשיחיות שלהם, חילונים בהווה שלהם. כולם זזים, אבל לאן?  

בינתיים אצלי, שוחחתי עם חברות שלא ראיתי כמה שנים. משמח, אין כמו חברות טובות וחכמות.  עם הגברים בחיי פשלתי בעבר, עם החברות היה לי מזל.  החיים לא קלים, העולם. אלוהים מנווט אותו? הכמיהה העמוקה שלי הייתה לדבר עם האל, כמו הנביאים. יומרני לא?  הזוי?  ועדיין, זה מה שהייתי רוצה.  להבין את המוסר מאחורי כל, את האהבה, לגעת בה לשלוח ידי ולהרגיש. ולהבין. כמו אז, כשהייתי קרובה…וזה חמק.  פעם כתבתי ביומני: אם לא הייתי סופית ומוגבלת לא הייתי יכולה מתוך המוגבלות הזו לערוג אל האינסופי, ולקוות לפגשו.  הייתי נטעמת בו. דווקא מתוך היותי נבדלת, וקטנה, אני יכולה לקוות לזה, להתפלל על זה. פשוט לגעת ברוח.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s