חלש לחש

 

אני לא אוהבת לחשוף חולשות, למרות שבין כה אנשים מרגישים כשמישהו חלש. אז האמת שעברתי כל כך הרבה קשיים ב-8 השנים האלו.  כל זה התחיל כשהכתיבה הייתה מקום מבטחים עבורי. היום, אני מרוחקת ממנה. מסוייגת. מרגישה שקשה לי להביא את עצמי לשם ממקום אמיתי. ובכל זאת, החלטתי  להשלים את כתב היד ומסלול הלימודים שלקחתי כמסגרת. זה חשוב לי.  אני מתעניינת בעוד אלף ואחד נושאים, ביניהם הסטוריה (אמריקאית), ועדיין רוצה להשלים מה שהתחלתי. רק הבנתי עם הזמן שלצד הכתיבה חייבת לבוא מוסיקה. גם מחול. מוסיקה ומחול הן אמנויות לפני ההשגה השכלית, המושג. אני צריכה להתחבר אתן. הגוף שלי תמיד היה גאוותי. נהגתי לבהות שעות בפאר, לבהות במראה ולשאוב הנאה מהיופי. הגוף לא אכזב, נותן כוח. גם כשלעצמו, גם כאובייקט. אני רוצה לרקוד, במינון קטן, וחייבת לפנות לכך זמן.  

 

      
כנערה נגנתי בפסנתר כמה שנים. היום אני מרגישה רחוקה מהכלי הכבד ורוצה להתמקד בגיטרה. קניתי אותה כבר לפני שנה אבל היא מוטלת בשולי החדר. צריכה לקחת ולהשתמש בה בצורה המקורית: להביע רגש. מה שלא ניתן בדיבור, ניתן במוסיקה. אני צריכה לנגן ולכתוב הכל ולצאת לחופשי. 

 

 

4 מחשבות על “חלש לחש

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s