אני ואני ואני

 

נתקלתי בראיון הזה של איילת שני עם עסאם דאוד, פסיכיאטר ילדים שהתנדב עם פליטים סוריים שהגיעו לחופי יוון, מקים ארגון הסיוע Humanity crew. 

נגעו בי מאוד הדברים שאמר. במיוחד כשהבין שבשלב מסויים האהבה, או החמלה, לפרט, גולשת לאהבה וחמלה לכלל. הנקודה הזו היא נקודה שאני יכולה להתחבר אליה כיהודייה וכאדם. בעיקר כאדם. 

זה בצד הרגשי. בצד השכלי, אי אפשר להמנע מלהתעכב על כך שאוכלוסיית אפריקה והמזרח התיכון ואסיה (הרי לא כל הפליטים הם סוריים, למעשה רובם אינם סוריים) מעדיפים לסכן את חייהם, להסתכן במוות ולעבור מסעות סבל, רק על מנת לברוח מארצותיהם ולהגר למדינות המערב של האדם הלבן, המערבי נוצרי.  נקודה למחשבה. אולי לא נקודה פוליטיקלי קורקט, אבל נקודה למחשבה.  וברקע, תהפוכות מערכת הבחירות האמריקאית בימים האחרונים וחזרתו לזירה של טראמפ. כן, זה קשור. למי שמבין איך לחבר את הנקודות. 

 

2 מחשבות על “אני ואני ואני

  1. אם בלשונות בני אדם ומלאכים אדבר ואין בי אהבה, הריני כנחשת הומה או כמצלתים רועשים.  אם תהיה לי מתת הנבואה ואדע כל הסודות ואשיג כל הדעת; ואם תהיה בי כל האמונה עד להעתיק הרים ממקומם, ואין בי אהבה, הריני כאין וכאפס. אם אחלק את כל רכושי לצדקה וגם אתן את גופי לשרפה ואין בי אהבה – לא יועיל לי דבר. 

    אהבתי

  2. האהבה לא תמוט לעולם, אך נבואות תבטלנה, לשונות תחדלנה, דעת תבטל;  כי חלקית היא ידיעתנו ובארח חלקי מתנבאים אנו,  אך בבוא המשלם יבטל החלקי.  בהיותי ילד דברתי כילד, הבנתי כילד, חשבתי כילד. כשהייתי לאיש שמתי קץ לדברי הילדות.  עכשו רואים אנו במראה, במערפל, אבל אז – פנים אל פנים. עכשו ידיעתי חלקית, אבל אז אכיר כדרך שגם אני מכר.  אך כעת עומדות שלש אלה: אמונה, תקוה, אהבה; והגדולה שבהן – אהבה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s