שקיפות

 

תל אביב עיר קשה. אנשים הולכים ואוחזים את יצריהם בידיים חשופות. גם אם את נשואה, בזוגיות, וכמובן אם את לא.  הרוחניות של אדם יכולה להפיל  לשאול תחתית או יכולה לשמש כמגן. על אחת כמה וכמה כשמדובר במוחות מבריקים. "הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו" קבעו חז"ל.  רק אחרי גיל 28 למדתי איך להפוך את הכפפה: לעשות שהרוחניות תחצוץ ביני לבין היתר. איך להרים את הראש ולהמשיך להביט. אני יודעת להביט באבחה אל פנימיותם של אנשים. התנאי היחיד שהם יעניינו אותי, שאוכל להתמקד. פעם אחת הסב לי המבט נזק ושם אותי בסכנה אמתית. הייתי בת 24. מאז, למדתי להגן על עצמי. את מסקנותיי, ומחשבותיי, אני שומרת לעצמי. 

המזיגה של שכל ודמיון יצרה את תופעת הנבואה. כך על פי הרמב"ם.  המזיגה של יצר ומה שאליו נמזג, אי הכניעה, מחולל את ה-יש. היצר הוא רצון, אי הכניעה יוצרת ערגה והיא מה שאליו נמזג הרצון. כך נהיה היש. בעבר נשים וגברים החזיקו בתפקידים קבועים, רצון ומניעה. כיום הגבולות מתמסמסים. זו תקופה מרתקת, רוחנית ופוליטית. ומפחידה. חרדה היא גם תשוקה, צריך לזכור. והפחד, יש בו רצון.  יש רגעים של זינוק רוחני אדיר, אך לא בלי מחיר. לכן בחרתי ביהדות, כמערכת שבילים. אבל היא אמצעי, צריך לזכור. הדתיים שוכחים כיון שנוח ללכת בשביל ולא להגיע. מסוכן להגיע, גם מפחיד. אני לא דתיה, אני לא שייכת אליהם. שייכת לעצמי.  לפעמים אני רוצה לאהוב את בני האדם, אבל בפועל אנשים מעצבנים, עולם נו. עוד אין לי מעלה כזו, אולי פעם תהיה. מי יודע. רוצה להרגיש אהבה לא קונקרטית פעם אחת בחיים. אבל אמתית, אהבה מאוד מאוד חזקה ולא קונקרטית. 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s