זחילה


שובר לי את הלב לראות אותו, בין דפי העיתון. יפה כל כך, עדין. וקצת מתחתיו, יפה,חומק, עוד בחור עמו התרועעתי . עלי להפסיק להסתובב עם אנשים ידועים, בצורה זו או אחרת. עלי להפסיק.

אני מרגישה כמו מפתח שנשבר עם הכניסה למנעול.

 

אולי אין טעם להתפתח ביצירה, הוא כבר יעשה את זה יותר טוב. איזו חשיבה נשית . אולי אין טעם . וזה נורא .אני נזכרת בדברים של פלאת', "הלילה פגשתי גאון". ותמיד יש לי הכשרון הארור למצוא אותם, למגנט (לפחות לזמן מה),ללא בדל של ספק. מאלו שהכל מודים, הכל רוכנים עם הוודעם. ואיפה זה משאיר אותי? איפה זה פאקינג משאיר אותי?

 

בלילה, זוחלת כמו חילזון . חיוורת. מתעתעת , כאילו יש בי. כאילו יש בי משהו. ואין בי כלום. ואין בי כלום. והרי עוד כמה שנים, עוד כמה והעור היפה ירפה. והשיער יבש. ולא יהיה כלום חוץ מזיכרונות.   כמו גיישה שזכתה לשעשע את הנכבדים. שיער שחור , זרע מבריק על סאטן השמלה.  מראה מול מראה.

 

זה כמעט פרוורטי שהנסיכה הביישנית מהאגדות, מושכת אנשים כאלה. כאילו למה? בדיחה הפוכה.

 

והייתי נותנת את חיי עבורו.

 

למעשה, כבר נתתי.

 


 

7/7/2009

7 מחשבות על “זחילה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s