הערה על מזל תאומים (וכן על נשיא ארצות הברית ה-45)

 

מכל המזלות, יש לי קשר מורכב ומעניין במיוחד עם מזל תאומים.  אלו הם אנשים שלא אכפת להם מאף אחד חוץ מעצמם,
ילדיהם ומשפחתם הביולוגית. שאר האנשים, שאין להם קשר ביולוגי, חסרי משמעות בחייהם.
חשוב לזכור את זה.

 

קיים אצלם טשטוש בין אמת ובדיון. לפעמים, הם מתייחסים לדמויות כאמתיות.
בהתאמה, לפעמים מתייחסים לאנשים כדמויות. תלוי מה הם צריכים. הם יכולים לפצוע אדם
בצורה בלתי נתפסת (בעיקר בדיבור) אבל זה לא מעניין אותם כי הם מתייחסים לו כדמות, בסרט
או בספר. הם מודעים לקיומה, שומעים אותה, לא מעבר.  למשל, אם ראיתי סדרה ואחת הדמויות נפגעה והובהלה לבית חולים, אחרי
שהפרק נגמר לא אתהה בדאגה מה מצבה ומתי היא משתחררת. זה נכון לכל מזלות האוויר אבל אצל התאומים זה עקרוני. אצלם יש טשטוש מעניין בין
אמתי ומדומה.

 

באחת הגמרות הכי ידועות מתוך מסכת חגיגה, מסופר על ארבעה אנשים שנכנסו
לפרדס: רבי שמעון בן זומא, רבי שמעון בן עזאי, אלישא בן אבויה ורבי עקיבא.   "ארבעה נכנסו לפרדס: בן עזאי הציץ ומת, בן זומא הציץ ונפגע
(כלומר יצא מדעתו), אחר (אלישה בן אבויה) קיצץ בנטיעות (הגיע לכפירה) ורבי עקיבא
נכנס בשלום ויצא בשלום".

 

על פי דברי האר"י, הארבעה שנכנסו לפרדס שייכים לארבע פני המרכבה,
משום שכל אחד בחר צד מסוים של המרכבה-פרדס להיכנס דרכו. מה הכוונה? כל צד של
המרכבה הוא גישה ודרך רוחנית בפני עצמה. הכניסה לפרדס אינה רק 'טיול רוחני' לשם
הנאה אישית אלא משימה עם יעד ברור.

למעשה, כל החלקים חשובים להשגת האמת הגבוהה יותר שהינה הפרד"ס.

אני רוצה להתעכב על רבי שמעון בן זומא. לפי המסורת, בן זומא מזוהה העם
יסוד האויר.  מבחינת השגתו השכלית, היה רבי
שמעון בן זומא כשיר ומסוגלת להבנות עצומות מעל לבשלותו הרגשית. הפער בין היכולת השכלית
הגבוהה, לבין נפש ואישיות שעדיין אינן כשירות להתמודד עם האמיתות שהשיג, הדחף
האישי והיומרה האישית שדוחפות את גלגלי השכל, הן שגרמו לניתוק מן הזולת ובסופו של
דבר מעצמו. וגרמו לו להשתגע.

 

במקרה של מזל תאומים (פה אני מגיעה לנשיא ארצות הברית), בחוויה התאומית
עצמה יש 'עשיית שלום' בין טירוף לשפיות ובין האמת לשקר.  וכמו שתי אומות המצויות בשלום, יש ב-אמת שגריר
של השקר ויש ב-שקר שגריר של האמת. ישנה גם תיירות פנים נמרצת.

התאומים הוא מזל של כפילות ומבין (על אף שאינו מבין) שישנה דואליות
בחוויית המציאות ולכן, גם אם נטרפת ספינתו, תמצא את דרכה חזרה במהרה. עיקר הסכנה
של מזל זה היא לאנשים אחרים שלא נחנו בגמישות שכלית כזו.  אם נגיע לדונלד טראמפ, הוא עצמו לא ניזק עד כה
מהרפתקת הנשיאות שהחליט לצאת אליה. אם יש נזקים הם נופלים בחיקם של אנשים אחרים,
אלו שהלכו אחריו והאמינו שהם מבינים אותו ורצו להשתמש בו. או אלו שיצאו נגדו
והחליטו שהוא אויבם.

 

לתאומים יש יכולת פנטסטית לברוא יש מאין באמצעות הדיבור. הם יודעים
לחבר בין חלקי מציאות שנדמים כמנותקים. איך? דרך ההיגיון. וזאת כי מזל תאומים זקוק
לחוויה שהעולם הגיוני וניתן להסביר אותו בצורה הגיונית. השכל הוא כמו פנס שמאיר
באפלה. הדיבור הוא השביל שנפתח באפלה ובו יכול האדם לנוע ולהתקדם. כדי שזה יקרה
צריך להשהות את הפחד ואת ההבנה שהחשכה היא לאין שיעור מהאור בו האדם מתקדם. אחרת,
האדם ישותק מפחד ולא יוכל לזוז. כך נאחז התאומים במחשבה שהדברים הגיוניים וניתן
להבינם.  ולכן טראמפ מאמין בכל לבו באמיתות
הדברים שהוא אומר, כיון שכך הוא מגן על עצמו מאלו שרוצים להרע לו (ויש רבים כאלה,
אמתיים ומדומיינים). הוא בורא את אמתותם תוך כדי דיבורו.

ברגע שהוא ירשה לעצמו לחשוב שהוא טועה והם צודקים, ילך לאיבוד. מבעד
למנגנון השכלי-מכאני הזה קיים האגו, חוש ההומור, והצורך בחשיבות עצמית שדוחף אותו
להתקדם.  המבנה האישיותי שתיארתי עוטף כמיהות
לעוצמה ומנתב אותן בהתאם. 

 

בן מזל תאומים הוא כמו מגלה ארצות. רק שהארצות הן ארצות המחשבה.
התובנות הן מדהימות כמובן אבל בשביל שיוכל להמשיך לנוע הוא חייב לדעת שיש לו דרכים
לעשות זאת, וגם דרכים לסגת ולחזור חזרה כשיצטרך להתגונן. הדרך, השביל, הינו
הדיבור. התקשורת עם אחרים היא דרכו לנוע בארצות המחשבה.  דוד המלך היה בן מזל תאומים, ספר תהילים מהווים
את פאר יצירתו. דוד פרץ את הדרך לכל אדם, כיון שהוא הניח שהאדם יכול לדבר אל
אלוהים כאיש אל רעהו. את מה שמשה השיג על הר סיני, בשיא הרוחני שהושג בניתוק מהעם,
מהאנושות, דויד הניח בידיו של כל אדם.  כל
אדם שנוסע באוטובוס עם ספר תהילים יכול לקרוא את המילים שלו וללכת בעקבותיהן. דוד דיבר
בדיבור אישי עם אלוהים, אצלו האישי הוא הכללי. זה הפוך ממשה רבנו שאצלו, כפי שמבוטא
בשירתו, היא שירת האזינו מספר דברים, הכללי הוא האישי.

גם אצל דונאלד טראמפ הדיבור האישי הוא דיבור כללי. דברים, זוטות בינו
לבין דמויות נידחות, הופכים לכותרות ראשיות. אנשים דנים במחוות הפנימיות בנפשו
כאילו היו תנודות במזג האוויר.  הדיבור שלו,
כמנהיג העולם החופשי, הוא רשת הכבישים המאפשרת תעבורה תקשורתית. האם טראמפ הוא מטורף?
בהגדרה צרה, כן, קצת. אך אין זה מפריע לתפקודו כנשיא.

 

החשיבה שלו, שנחווית בחוגים מסוימים כאמת האמתית, באחרים פרנואידית ובאחרים כמחושבת
וקרה, היא תוצאה של השלום או הטשטוש בין המציאות לדמיון שהוא מציע לציבור האמריקאי. החשיבה המערבית
קבעה, מראשית המודרניזם, כי אלו הם אויבים. לאמיתו של דבר הם אינם אויבים בכלל.
 

טראמפ מבין את זה ולכן הוא שולט בגאונות באופן שאמיתות מתקבלות בציבור.  אין מה להתפלא
שתכונה זו פרצה דרך ללבם של המוני אמריקאים והביאה לבחירתו לנשיא ארצות הברית
ה-45. 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s