רגעים של דיוק

 

* איך לקרוא לזה? רגע של מה בדיוק? דיוק?  

לפני כחצי שנה נפגשתי עם העורך הראשי של אחת מההוצאות הגדולות בארץ. אדם מבריק ומרתק. כאמור, החודשים עברו. שלחתי לו מייל לפני מספר ימים (למה חיכיתי כל כך הרבה?)  והוא כתב אתמול בתגובה: 'קראתי את הטקסטים והתרשמתי.  נוכל להפגש בעוד כמה חודשים כשאשוב מהשבתון'. 

אני …לא יודעת מה לומר. כבר הייתי קרובה לוותר על הקטע של ספרות. באמת. אני בחורה עדינה ואין לי כוח למאבקים ומשחקי כוח. ואין לי מושג מה ייצא מזה, אבל שאדם במעמדו יקרא אותי ויגיד מה שאמר.

הדברים הסתדרו פתאום כאילו לכפות עליי נגד רצוני. אני במסלול מחקרי אצל מרצה נחשב, אני יושבת בבניין מפואר.  יש לי לא מעט מעגלי חברים…אפילו בנושא הזוגי דברים נעים.  הכל כך כל מואר ואני נבוכה ולא רגילה. אני רגילה לתסיסה המרה של החיים. 

 

מה יהיה בסוף?  ואיזה פחד, זה אומר שאצטרך להמשיך את הטקסטים לנובלות.  אני פשוט….רועדת. כי מצד אחד רציתי כבר לוותר גם כי קשה לי וכי זה מעמיס . פשוט קמתי בבוקר ואמרתי לעצמי שאבדוק את המייל ואם הוא מגיב באדישות או בחוסר עניין אז די כבר. אני פשוט אתמקד בבחור ובלימודים ובחיים שלי. יש לי אפילו חיי רוח (הלימודים התורניים אצל הרב היקר). ולמרות זאת, אם בכל זאת תהיה  אפשרות להתפתח בחסותו של האיש הזה…זה …טוב אני באמת חייבת לא לוותר כל כך מהר על דברים שחשובים לנפשי.

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s