נפלא אבל לא עכשיו

 

החודש קרו דברים.  אחד מהם, הייתה חלופת מכתבים קצרה עם עורך ספרותי חשוב (מאוד) שפגשתי לפני כחצי שנה והשארתו לו טקסטים: שני ספורים ושני מאמרים.  הוא כתב לי שקרא והתרשם ואמר שנוכל להפגש (כפי שהצעתי, באיזור אפריל כשהסמסטר יסתיים).  המאורע הזה חשוב אבל לא מהסיבה שהייתם חושבים. הוא חשוב כי הוא שחרר אותי מהפחד שאאלץ לעשות משהו נגד רצוני.   מה רצוני? פעמים רבות מדי, אני מבינה דברים על דרך השלילה.  ועל דרך השלילה הבנתי שהדבר הכי חשוב בחיים, מלבד סיום לתואר המתקדם (דבר לא טרוויאלי בכלל) הוא מה שהופך אדם לאדם, וזה יצירת חיי משפחה בשכונה צנועה ועממית, לא רחוק מעיר ילדותי.   אני יכולה לתת לעצמי היתר להתמקד אך ורק בשני התחומים האלה, לסמוך על העובדה ששני אנשי ספרות בכירים החוו את דעתם החיובית, ולהרפות.  זה לא הזמן להתפתח כסופרת כי אני לא באמת רוצה . זה בהחלט משהו שאני ארצה, כשיהיה לי בית מוגדר עם מישהו, אחרי שאסיים את התזה ואמצא את מקומי .  היה וארצה לכתוב, לנסות, תוך הבנה שהסיכוי להצלחה קטן מפני שהתחום קשה – נפלא. לא על חשבון משהו אחר.  

אני הולכת להתמקד בקשר הנוכחי שלי, בלימודים, בקשרים חברתיים ובדברים שנעים לי לעשות והם בגדר תחביב.  את שנות השלושים אנסה לרתום לדברים נוספים. 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s