בשנים האחרונות אני מרגישה קשי להתמקד בדבר אחד מסויים כמו שעשיתי פעם.  כואב לי בנשמה מאוד על האדם  היקר שאבד ממני, ממנו ינקתי הרבה מבחינה רוחנית ורגשית.  כנראה שזה כאב שימשיך ללוות אותי עוד זמן רב.  מבחינה יצירתית אין לי רצון לכתוב. אני לא מרגישה רצון ודחף, הם כמו נלקחו ממנו יחד עם האדם הזה.  אני מרגישה כאילו שכלתי אדם אהוב ומבקשים ממני להתנחם על ידי עשיית משהו אחר, למשל כתיבת ספר זכרונות. אבל אי אפשר להסיט את תשומת הלב! אז איך יעזור ?  עניין נוסף הוא שבאמת לא מצאתי את עצמי בין כל מיני יוצרים ואמנים, אנשים שלפי החוויה שלי הרבה מאוד בעיות במידות וביחסי אדם לחברו ואדם לעצמו.  אנשים שמתמשים ברגישויות שלהם כדי להזין את האגו או לפגוע בעצמם ובאחרים. בעיקר להזין את האגו. הם לא משתמשים ברגישויות האלו בצורה שתאמת את מערכת הערכים שלי. זה נשמע מנותק אבל בפועל, זה מאוד מאוד מקשה עלי לשהות במחיצתם שלא לדבר על להתיידד אתם.  ואי אפשר להכות שורש בתחום בלי ליצור ידידויות ולחלוק מערכת ערכים דומה, לפחות בחלקה.  עם אמנים במיוחד אני פשוט מרגישה תמיד את האכזבה את הפער בין האדם לסט התכונות המשוכלל.  אין לי כוח לזה. 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s