כל מסר, כל דיבור, הוא תולדה של שבר ?

 

מתוך
השבר הגדול ביותר שידעתי, השבר שחוויתי בגיל 24 היה כה עצום, מפני שהוא ריכז בתוכו את כל השאר בצורה מדויקת, הגיעה הפירצה
התודעתית: יש קשר בין החוויה האישית לגורלו של עולם. קשר שלא מסתכם בפיזיות של הדברים. לפי החשיבה המערבית, החוויה מנוסחת ונחתמת בפיזיות שלה. בקצרה, בה היא מתקיימת. אני הבנתי שהווייתה לא
מצויה בביטוי הפיזי שלה. וגם לא בבטוי הפסיכולוגי או הרגשי שלה.  והיא נשאה, החוויה שלי, עם כל הכאב, נהרות אמת שלא יכולתי אלא להיענות להם.  העוצמה של המפגש עם אותו
גבר, ומה שסביב למפגש (רובו הגדול לא יכולתי לתמלל) העיד
שעניין האהבה היה כסות שעטיתי על התוכן, שיהיה
נגיש לי, איכשהו, כדי להגן על עצמי. בקצרה, הבנתי שאהבה היא גם משל.  ואפילו אהבה מהסוג הגבוה יותר, כמו שהיה לי עם בן הזוג הראשון, עמו חייתי מספר שנים, היא משל. וכך הבנתי לראשונה איך החיים עצמם משל. לראשונה, כי זו
אמירה כל כך מוזרה שכמעט ואי אפשר להבין. והייתה זו ההבנה שהכינה אותי נפשית לקיומה של הנבואה. לא שחוויתי נבואה כמובן (!) ,אלא השגתי במערך הנפש את קיום התופעה. וכשעלה הנשיא ה-45 של
ארצות הברית, קודם כמועמד ואז כמנצח, על הבימה הציבורית, השגתי לראשונה את קיומה של המשיחות. לא שהוא המשיח כמובן (!) אלא שהוא מבשר את התופעה בעידן מוזר זה. 
למה זה דומה? לאדם שבא מאקלים חם ויבש, תחיבת הפנים למקפיא, לכמה רגעים, יכולה לתת השגה של הקוטב הצפוני. השגה, לא מעבר. 


ספר הזוהר נוסח בכתב (אף כי הידיעות עצמן מיוחסות לאברהם אבינו ואף אדם הראשון) על ידי רבי שמעון בר יוחאי לאחר שמרד בר כוכבא כשל ומלכות רומא נדמתה עצומה ונצחית. זו הייתה תקופה חשוכה לישראל והיה ברור שהחושך ישרור עוד שנים רבות, במישור הלאומי.

לאחר גירוש ספרד, תורת הקבלה זכתה לעדנה מיוחדת. ובמיוחד, בקרב המגורשים שרבים מהם התיישבו במגרב ובבלקן. ואכן, הקבלה נפוצה בקהילות  יהדות ספרד והמזרח. הסתכלות מעניינת, לפי הרב קוק, היא שהציונות המדינית קיימת כדי לגלות את תורת הסוד בימינו. אי אפשר שלא לראות את הציונות המודרנית גם כמענה לשבר יהדות אשכנז, הגדול בהסטוריה המודרנית, השואה. 

ברמה האישית וברמה הכללית, נדמה שמסר או דיבור הוא תולדה של שבר. יש השלכות פסיכולוגיות רגשיות פילוסופיות ופיסיולוגיות וכלכליות ומה שלא נרצה לתורת הקבלה. אפשר לומר הרבה. אפשר גם לומר שכשאדם נשבר הוא נאלץ להמציא שפה במקום זו שאבדה.  יש השלכות אינספור לתהליך שתיארתי, אפשר בהחלט לדון בהן. כפי שאפשר להתבונן בענפים הנמשכים מן השורש. אבל אלו הן רק השלכות והדבר האמיתי הוא לא זה. 

 

הקבלה הינה המשך של הנבואה בעידן בו אין יותר נבואה.  הנבואה והמשיחות הם לא מונחים שלקוחים מתורת הקבלה, כמובן, אבל הם אינם חלק מעולמנו. אין בעולמנו לא משיח ולא נביא. ולכן, היכולת להשיג השגה נפשית של המונחים "נביא" או "משיח", שלדעת האדם המודרני קיימים במישור שכולו לשוני, אולי אנתרופולוגי, היכולת היא חידוש מטורף.  אני חסרה את השפה שתעביר הלאה מה שקרה. גם לא ניסיתי לשכנע או להתווכח עם מי שלא מאמין בשום דבר ממה שכתבתי. אני חושבת שמגע באמת מאפשר לאדם לחיות בשלום עם מי שלא מאמין לו, וכמובן גם ללמוד ממנו. אם לאדם יש בבית מיץ תפוזים והוא שותה ממנו כל יום ואומרים לו שאין יותר בעולם מיץ תפוזים, מה זה משנה לו?  נכון, פה יש הוכחה במישור הפיסי ואילו על מה שאני מדברת אין. אין פה הוכחה כי זו לא השערה בפיסיקה. אלא חיים. האמת עטופה באשלייה, והחיים האלו הם גם משל. האם אפשר ללמוד לחיות עם הדברים האלו בלי להתרגז?  האם אפשר עוד לרצות להגיע לאמת בעולם שקר? אני מאמינה שכן. 

 

 

 

             
                                 
       

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s