פרווה ואהבה

 

החבר שלי קנה לי מתנה מדהימה, גור כלבים בן כמעט חודשיים, מסוג בישון פריזה.  יקר (סדר גודל של כמה אלפים), מתוק אינטליגנטי ומושלם!

במחווה למישל וולבק, סופר יקר שהשפיע עלי לא מעט בחרתי בגזע הזה דווקא, ככלבו של בלש המשטרה, ז'סלן (מתוך "המפה והטריטוריה"). הנה פסקה מן הספר אודות כלבי הבישון:


 "אף כי מקורם של הבישונים מגיע עד העת העתיקה…הביון הגיע לחצרו של פרנסואה הראשון בתור מתנה שהעניק לו הדוכס פרארה:  המשלוח, שהיה מלווה בשתי מיניאטורות של העיר קורג'ו, התקבל בהערכה רבה על ידי השליט הצרפתי, שהגדיר את בעל החיים 'חמוד יותר ממאה בתולות', והעניק לדוכס סיוע צבאי מכריע בכיבוש נסיכות מנטובה.  הבישון הפך בהמשך לכלב החביב ביותר על מלכים צרפתים רבים, לרבות אנרי השני, עד שהודח מכסאו על ידי הפאג והפודל. בניגוד לכלבים אחרים כמו שטלנד או הטרייר, שזכו רק בשלב מאוחר למעמד של כלבי שעשועים, ונשאו עמם את עברם ככלבי עבודה,  נראה שלבישון לא הייתה מעולם סיבה אחרת לקיומו מלבד הענקת שמחה ואושר לבני אדם. הוא מתמסר למשימה זאת בשקידה, סבלני עם הילדים, עדין עם הזקנים, זה דורות רבים מספור. הוא סובל מאוד מבדידות ויש להביא זאת בחשבון בעת קניית הבישון: העדרות של בעליו תתפס אצלו כנטישה…"

 

 

וובכן, מישו שלי (כשם כלבו של ז'סלן בספר) הקט, נם במיטתו: 

 

 
   

3 מחשבות על “פרווה ואהבה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s