טוב, עוד קצת פוליטיקה אמריקאית ומר דונאלד.ג' טראמפ. יש הרבה אי הבנה באשר למניעים לעלייתו כמטאור בשמי הפוליטיקה האמריקאית. ראשית, אני חושבת בשלב זה שהוא ייבחר כמועמד הרפובליקאי ויש לו סכוי טוב להבחר כנשיא (אם לא יהיו חריגות בלתי צפויות). בניגוד לציפיות, טראמפ יהיה נשיא טוב לאומה האמריקאית, שונה מאוד ממי שהוא כמועמד. מה שמאפיין אותו זו אישיותו הדואלית ויכולתו לספוג את הסביבה כמו ספוג, לצד שמירה על רצון עצמאי ואינדבדואליות. האישה שהכי משפיעה עליו היא בתו, איוואנקה טראמפ, שנשואה ליהודי ועברה גיור בעצמה. אני לא חושבת שטראמפ עצמו חש זיקה או חיבור מיוחדים לגורל העם היהודי ומדינת ישראל. אבל בתו תשפיע עליו באופן חיובי וממושך כלפי ישראל. בנוגע לכלכלה האמריקאית, שזו הסיבה העיקרית שהבוחרים הולכים אחריו, יש לו הבנה נכונה ובריאה. יש לו יכולת לעורר ולהזרים אנרגיה חיובית וצעירה בעורקים המוסאבים של מוסדות שונים ומשונים שגרמו להרבה מהמשבר הכלכלי. הוא לא מפחד להתמקח חזק עם מדינות אחרות שעושות סחר עם ארה"ב ומרוויחות מליצא לה מוצרים (סין למשל, מדינות אמריקה הלטינית). הוא יודע שהם צריכים את ארצות הברית כי אחרת הכלכלה שלהם תפול. הוא לא שונא אותם אבל רוצה להרוויח מזה. הגיוני. בנושא המדיני, אני סבורה שמה שייעשה זה להקיף את עצמו ביועצים המוכשרים ביותר, וייטה לקבלת החלטות משותפת ופחות אינדבדואלית. הוא יסתדר לא רע עם מושלים ונשיאי מדינות ודיקטטורים. הוא מבין את השפה של הדיקטטורים ויודע לדבר בה (למשל פוטין, ונסיכי מדינות ערב). מעל לכל זה ,הוא יכול להכניס לסדר העולמי תחושה של תנועה, משחק הומור וגם תקווה. כן, תקווה. נכון שיש לו פה גדול מלוכלך ואין לו בושה והוא חסר גבולות. אבל בסופו של דבר מנהיג נמדד בהשפעתו על כלל המערכות ועל מעשיו. ודווקא פה, בהשפעה ובמעשים, הוא חזק ונכון יותר להישפט מאשר בדיבור. ופה הוא גם יפתיע לטובה. מה שבטוח? הולך להיות מעניין.
Sincerity is the most important part of politics. Once you can fake it, you got it made
לקוראיי הנאמנים, לא יודעת אם שמתם לב אבל אתם מקבלים פה, בבלוג הצנוע שלי, תחזית מדוייקת מקיפה ועמוקה יותר של הפוליטיקה האמריקאית (והאטמוספירה הגיאופוליטית האופפת אותה), יותר מאשר שלל עיתונאים מטופשים ב"הארץ", "וואי נט" ערוץ 22 וחבריהם. אז השארו עמנו! 🙂 ואם תעקבו תזכו לדעת לפני כולם לאן הולכת המגמה. אין דבר יותר כיפי מלעשות תחזיות הרבה לפני כל מיני עיתונאים וחזאים שונים ומשונים. Yay!
אניווייי, מצורף פה לינק לספרו של טראמפ, The art of the deal, ספר שקראתי והמלצתי עליו כבר לפני כמעט חמישה חודשים. ספר נוסף, גם הוא משנות תשעים (כן כן אנחנו חווים רטרו לניינטיז גם בתחום המחשבה הפוליטית ולא רק בטלוויזיה), The clash of civilazations מאת סמואל הנטיגטון. יש משהו מרענן בלקרוא את הספר הזה דווקא עכשיו, מפני שבמרחק עשרים שנה ניתן למיין את הדברים המדוייקים והלא מדוייקים שהוא כתב. וכשמתמקדים בתחזיות המדוייקות, הן נהפכות ליותר מובהקות אפילו בהשוואה לזמן שבו נכתבו.
חוויות חשקניות 
אני אוהבת את אובמה
אהבתיאהבתי
יעבור
אהבתיאהבתי
אני חושב/מנחש שארה"ב רוצה שינוי, אם כי הזיכרון מתקופת בוש הוא לא כ"כ טוב. זאת ועוד, מולו לא עומדים מועמדים כריזמטיים כמוהו.
קלינטון וסנדרס הם לא אובמה ולא נראה לי שהם יצליחו לסחוף אחריהם המונים.
לגבי הכלכלה, ממה שזכור לי טרמפ גם פשט רגל, כלומר זה לא מעיד שהוא בהכרח מבין טוב בכלכלה, אם הגיע למצב כזה. מצד שני, אולי הוא דווקא למד מזה לקח.
באופן כללי, אני חושב שמנהיג (לאו דווקא בארה"ב, אלא באופן כללי) צריך להיות מורם מעם, דוגמא ומופת גם ברמה המוסרית. בתורה כתוב (התורה הרי נחשבת גם אצל הנוצרים ("הברית הישנה")) בהקשר של מי ראשי למלוך על ישראל: דברים י"ז, י"ז: "ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד"…
אהבתיאהבתי
כתבתי אצלי גם משהו בנושא.
אהבתיאהבתי